קיר במרתון: 6 כלים מנטליים להתגברות על התופעה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
יכולת מנטלית נדרשת היכן שהוא, בין הקילומטר ה- 30 ל- 38 כש"הקיר" הזה מגיע, אבל קיר במרתון הוא רק דוגמה אחת לקושי פיזי גדול שאנחנו נתקלים בו בריצה. הקושי הזה יכול להיות גם רוח פנים חזקה שלא התכוננתם אליה, עליה שוברת או מתחרה קבוע ש"מרביץ" לפניכם קצב שלוקח אתכם לקצה. לפעמים רק ברגע האמת כשאתם בשיא המאמץ, אתם מבינים עד כמה זה קשה…

קיר במרתון- העניין המנטלי

בצבא אומרים – "קשה באימונים, קל בקרב". איך תדע להתמודד עם "הקיר" במרתון אם לא טרחת להתמודד מולו באימונים? רץ מרתון המתכונן חצי שנה למרתון הבא שלו ולא חווה אפילו פעם אחת את "הקיר" באימוניו – הרי שלא ביצע הכנה אפקטיבית דיה. את "המשבר" הזה כדאי מאד לחוות, להרגיש בשרירי הרגליים, לחוות במחשבה ובאופן שבו אנחנו מתפקדים, מסוגלים לחשוב ולקבל החלטות. אני מודע לכך שקיימות גישות נוספות לעניין זה וישנם מאמנים הגורסים כי אין צורך לרוץ יותר מ- 30-32 ק"מ בכלל, אלא לשפר את היכולת לבצע חזרה על מרחק זה מספר רב של פעמים. לצערי, מניסיוני האישי, "ההיכרות" האישית הזו עם הכאב והקושי – אין חזקים מהם ביכולת להתמודד מולו בזמן אמת בפועל.

הכנה מנטלית ראשונה ובסיסית לעניין קיר במרתון היא בכלל המודעות המקצועית לתופעה הזו ושזה קיים ועשוי להופיע. עכשיו, כשאני מודע לבעיה הזו, קל וחומר אם "תרגלתי" התמודדות כזו באחת "הארוכות" שלי, הרי שמדובר כבר ב- 50% מהפתרון. את ה-50% הבאים אשקיע בדרכים השונות שניתן להתמודד עם "הקיר". ההאטה, תוספת האנרגיה הנדרשת לגוף (בחירת הג'ל המתאים או הפרי המתאים לאור ניסיונכם), ויותר מכך, החשיבה החיובית – הנה זה מגיע, אני מכיר אותך, קיר במרתון, פגשתי בך כבר קודם, וכבר התגברתי עליך יותר מפעם אחת. אתה לא תעצור אותי, מקסימום קצת תפריע. ויותר מזה, אני מגיע מוכן מראש כדי לדחוק אותך לשלב המאוחר ביותר האפשרי. המקצוענים יאמרו לכם שזו שליטה בקצב, שזו משמעת, שזה להרגיש את הגוף. צודקים. אני מוסיף שזה עניין מנטלי מובהק. דיבור פנימי מנצח. היה מוכן: לפני ותוך כדי.

אימון מנטלי – כלים פרקטיים לריצה:

1. גם כשקשה – רוץ זקוף

אמר פעם צ'רלי צ'פלין: "מי שמביט למטה, לא יראה את צבעי הקשת". כמה אנרגיה משדרת לנו הסביבה. כמה טוב יש בצבע הירוק הטבעי סביבנו. הביטו במרבדי הדשא, הביטו בפרחים, ראו את מעוף הציפורים והעופות, הקשיבו לשירת הציפורים, ראו את תנועת הלטאה המדהימה או את להקת התנים בפארק. חשבו כאילו הם שם בשבילכם, להקל עליכם את הקושי, לומר לכם שניתן להתרכז בטבע כמקור אנרגיה. נסו וראו כיצד הריצה נעשית קלילה יותר. ואם באינטרוואלים (הפוגות) "רצחניים" עסקינן – קל וחומר. ברגע המנוחה הזמנית – חפשו מקור אנרגיה "טבעי".

2. אם כבר שומעים מוזיקה – אז מעצימה

אינני מתיימר לומר לכם איזו מוזיקה "עושה" לכם טוב בנשמה ובמחשבה. אך אל תוסיפו שירי דיכאון לרפרטואר או לפלייליסט. שירים קצביים או שירים שקטים שמרגשים אתכם או גורמים לכם לחשוב על דברים טובים, אנשים אהובים – מוסיפים לכם אנרגיה יותר מכל ג'ל או בננה. כאן חשוב להדגיש כי בעולם המקצועני, בהתאם לחוקי הריצה הבינלאומיים, ריצה עם אוזניות בתחרות הינה אסורה.

3. אימון עליות או התגברות על עליה ארוכה במרוץ

שתי גישות אפשריות כאן. בחנו מה מעצים אתכם יותר: הגישה הנפוצה יותר אומרת – "הביטו 15 מטר קדימה"! קבעו מטרות קטנות! עוד שיח, עוד עץ, עוד רכב או רמזור. הגישה הזו מתבססת על התפיסה שהתמודדות עם אתגרים גדולים וקשים נוחה יותר אם מפרקים אותה ליעדים קטנים ופשוטים יותר. כך גם כאן. עוד 15 מטר, ועוד מכונית, ועוד צומת, והופ…. חצי עליה מאחורינו.

הגישה השנייה טוענת כי יש להביט לקצה העלייה, להישיר מבט ולדחוף. פשוט לדחוף. התפיסה שעומדת כאן – היא לא להביט בקשיים שבדרך. רק במטרה. רק בקצה אליו אני חותר. ושום דבר לא יעצור אותי. נסו את 2 הגישות ואמצו את מה שמקל עליכם בעליה הזו.

תגובות

נשמע לכם מעניין?

משפט מעניין שיוביל את המשתמש להשארת פרטים